Шалом Цабар () — израильский фольклорист и искусствовед, профессор истории искусства и еврейского фольклора в Еврейском Университете в Иерусалиме.
Биография Он родился в арамейскоязычной еврейской общине Заху, в иракском Курдистане. В связи с этим область его научных интересов во многом связана с наследием ближневосточных евреев.
Профессор Цабар получил докторскую степень по истории искусства в Калифорнийском университете Лос-Анджелеса в 1987 г.. Сферой его преподавания и научного исследования являются искусство и фольклор еврейских общин в христианской Европе и исламском Востоке. Особый акцент делается на следующих разделах: визуальное искусство среди евреев Италии в эпоху Ренессанса и Барокко; Сефардская визуальная культура до и после изгнания с Пиренейского полуострова; еврейские искусство и культура Средиземноморья, жизнь и культура евреев в Голландии во времена «Золотого века»; еврейское народное искусство и народная религия в Германии и Польше; иллюстрирование еврейских рукописей и книг; еврейские ритуалы, связанные с деторождением и свадьбой; иллюстрированные брачные контракты; еврейские ритуалы и обряды в искусстве и фольклоре; еврейские амулеты и магия; образ евреев в христианском искусстве; надписи на иврите в христианском искусстве; Библия и Иерусалим в еврейском, христианском и мусульманском искусстве; образ Соломонова Храма в мировом искусстве.
Профессор Цабар издал 4 книги и более 150 статей на разных языках, посвященных вышеперечисленным темам. Одна из его книг (Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College, Philadelphia and New York, 1990) была удостоена Американской Национальной Премии Еврейской Книги. В 2002 проф. Сабар получил Премию Ректора в Еврейском Университете за «Непрерывное совершенство преподавания». Другая книга, Jerusalem — Stone and Spirit: 3000 Years of History and Art, совместно с проф. Дан Бахат, появилась на китайском (Shanghai: SD Press, 2003).
Профессор Цабар работает редактором Rimonim, единственного периодического издания на иврите по еврейскому искусству (издается израильским Министерством образования), соредактором ежегодника Jerusalem Studies in Jewish Folklore (издается Еврейским Университетом) и входит в редакторский совет Pe’amim: Studies in Oriental Jewry (издается Институтом Бен-Цви, Иерусалим). В дополнение, он является членом совета редакторов 20-томной серии (на иврите) о евреях в исламских странах. Его последняя книга The life Cycle (о евреях в мусульманских странах в современный период), является частью вышеупомянутой серии. Большая и богато проиллюстрированная книга получила высокую оценку критиков и была выбрана в качестве начального учебного пособия для студентов отделений Еврейского Фольклора в университетах Израиля.
Некоторые другие виды общественной деятельности включают работу приглашенным куратором выставок в Израиле и за рубежом; ответственность за программы в вышеперечисленных областях в Министерстве Образования Израиля; участие в общественных комитетах по искусству и этническим вопросам в Израиле, Комитете по Изобразительным Искусствам Еврейского Университета; участие в академических советах еврейских музеев и этнических организаций (например: Центр по наследию евреев Вавилонии Ор-Йехуда; Музей Итальянско-еврейского искусства Нахон в Иерусалиме; Музей Вольфсона, Музей Хейхаль Шломо в Иерусалиме). В 1990-х проф. Сабар занимал пост директора Общества Еврейского Искусства (Иерусалим) и Центра Исследований и преподаваний наследия Сефардов и евреев мусульманских стран Мисгав Йерушалаим (Еврейский Университет).
Профессор Цабар активно выступает с лекциями в академических и неакадемических заведениях Израиля, Европы, США. Кроме того, он организует туры и лекции в рамках семинаров-путешествий по еврейским памятным местам Европы (Италия, Франция, Испания, Португалия, Турция, Греция, Голландия, Словакия, Чешская Республика, Россия), Центральной Азии (Узбекистан — Бухара), Северной Африки (Марокко и Тунис). В последние годы он преподавал в качестве приглашённого профессора в нескольких университетах США и Австралии.
В 2004 г. Профессор Цабар получил премию Примо Леви в Центре исследований по иудаике в Университете Пенсильвании; во время весеннего семестра 2007 г. он занимал пост приглашенного профессора в программе Маурицио Амадо по сефардским исследованиям в университете Калифорнии (Лос Анджелес) UCLA; а во время зимнего семестра 2009 г. занимал пост приглашенного преподавателя в университете в Сиднее. С 2004 по 2008 проф. Сабар возглавлял отделение Еврейского и Сравнительного Фольклора (Еврейский Университет) — единственная полная программа такого рода в академическом мире. В дополнение проф. Сабар работал директором по науке «Ревивим», Программе Еврейского Университета по подготовке преподавателей в области иудаики (2008—2011).
Одним из хобби Цабара является коллекционирование широкого спектра еврейских бумажных объектов искусства, которые служат ему и его студентам бесценными источниками для изучения, исследования и обучения.
Библиография מזל טוב: כתובות מצוירות מאוסף מוזיאון ישראל, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ד (יצא לאור בתרגום לאנגלית ולגרמנית). מעגל החיים: קהילות ישראל במזרח במאות התשע-עשרה והעשרים, יחד עם אלה ארזי, אבריאל בר-לבב, רוני ויינשטיין, ירושלים: מכון בן צבי ומשרד החינוך, המרכז לשילוב מורשת יהדות המזרח, תשס"ו. ירושלים אבן ורוח : 3000 שנות היסטוריה ואמנות, יחד עם דן בהט, [תל אביב] : מתן אמנויות, 1997. Ketubbah: Jewish Marriage Contracts of the Hebrew Union College Skirball Museum and Klau Library, Philadelphia and New York: Jewish Publication Society, 1990. Jerusalem — Stone and Spirit, 3000 Years of History and Art, Tel Aviv: Matan Arts Ltd., 1997 (עם דן בהט; יצא גם בעברית ובתרגום לסינית) מאמרים נבחרים[עריכת קוד מקור | עריכה] השימוש במוטיבים נוצריים בכתובות של יהודי איטליה ומשמעותו, הקונגרס העולמי למדעי היהדות 8, ד (תשמא) 95-100, 1981 דרכה של רחל וישניצר בחקר האמנות היהודית , מדעי היהדות 30 (תשן) 101—107, 1990 ייהוד הח’מסה : מוטיב היד המאגית בהגות ובפולקלור של היהודים בארצות האסלאם, מחניים, חוב’ 14 (תשס"ג), ע’ 193—203 מספרד לוונציה : מגורשי ספרד וראשית עיטור הכתובות באיטליה, רימונים 4 (תשנה) 32-43, 1994 מדרשי אגדה באמנות היהודית, מחניים 7 (תשנד) 186—195 דוד המלך באמנות היהודית, בתוך יאיר זקוביץ, דוד — מרועה למשיח, ירושלים : יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו 1995 טקס בר-המצווה במסורת ובאמנות של עדות ישראל, רימונים 5 (תשנז) 61-77 בית המקדש הנייד : תשמישי קדושה לספר התורה בבית הכנסת, בתוך ראובן גפני, «מקדש מעט : בתי כנסת מוכרים ונסתרים בירושלים : שערי חסד, רחביה, קריית שמואל, טלביה», ירושלים : יד יצחק בן צבי, תשס"ד 2004. אור בלידה ובברית המילה : בין מנהג לאמנות ותרבות חומרית, אורים (2005) 192—203 כרטיסי ה"שנה טובה" ותולדותיהם, אריאל 173 (תשסו) 6-30 ,2005 אמנויות הציור היהודי בבארוק האיטלקי, איטליה אברייקה (2008) 205—210 קמיעות יהודיים למן ראשית העת החדשה ועד המאה העשרים, בתוך: לכל הרוחות והשדים : לחשים וקמיעות במסורת היהודית, ירושלים 2010, ע’ 24-21 בין פולין לגרמניה : טקסים יהודיים בגלויות מאוירות מראשית המאה העשרים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 119—154 (2011) הכתובה המעוטרת באלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 277—282 סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269—290 הקמעות וסמלי ההגנה של יהודי אלג’יריה, אלג’יריה (תשעא) 283—288 סקירת הספרות על גלויות וכרטיסי ברכה יהודיים, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשעא) 269—290 «הכתובה המאוירת בצפון-אפריקה,» בתוך: מחקרים בתרבותם של יהודי צפון-אפריקה, בער' יששכר בן-עמי, ירושלים: ועד עדת המערבים בירושלים, תשנ"א, עמ' 191—210. «כתב עברי ביצירתו של רמבראנדט,» בתוך: הולנד של רמבראנדט, בער' מרטין וייל ורבקה ויס-בלוק, ירושלים: מוזיאון ישראל, תשנ"ג, עמ' 169—187. «לבחינת השוני ביחס של הספרדים ושל האשכנזים לאמנות חזותית בא»י בשלהי התקופה העות'מאנית", פעמים 56 (תשנ"ג), עמ' 75-105. «התפתחות חקר האמנות היהודית,» מחניים 11 (תשנ"ה), עמ' 264—275. «גבורת החשמונאים באמנות היהודית של ימי-הביניים ותקופת הרנסאנס», בתוך: ימי בית חשמונאי, בער' דוד עמית וחנן אשל, ירושלים: יד יצחק בן-צבי, תשנ"ו, עמ' 277—290. «לתולדות מנהג משלוח כרטיסי „שנה טובה“ והתפתחותו האמנותית,» מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי יט-כ (תשנ"ז-תשנ"ח), עמ' 85-110. «ההתחלות של הכתובה המעוטרת בקהילות פרס ואפגאנסתאן», פעמים 79 (תשנ"ט), עמ' 129—158. «תורה ומגיה: ספר התורה ואבזריו כחפצים מגיים בתרבות ישראל באירופה ובארצות האסלאם», פעמים 85 (תשס"א), עמ' 149—179. «'דרך ישר לפני איש צייר': יחסו של ר’ יהודה אריה מודינה לאמנות החזותית,» בתוך: אריה ישאג: ר' יהודה אריה מודינה ועולמו, ירושלים: הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, תשס"ג, עמ' קסג-קצב. «הכותל המערבי באמנות היהודית במהלך הדורות,» אריאל 180—181 (תשס"ז), עמ' 78-104. «סדר ברכת המזון — וינה ת»פ: כתב היד המצויר המוקדם ביותר של הסופר-האומן אהרן וולף שרייבר הרלינגן מגיביטש", בתוך: זכר דבר לעבדך: אסופת מאמרים לזכר דב רפל, בער' שמואל גליק. ירושלים: בית הספר לחינוך ואוניברסיטת בר-אילן, תשס"ז, עמ' 455—472. «עקדת יצחק בעבודותיו של משה שאה מזרחי, מחלוצי האמנות העממית בארץ ישראל,» בתוך: מנחה למנחם: קובץ מאמרים לכבוד הרב מנחם הכהן, בער' חנה עמית, אביעד הכהן, חיים באר. ירושלים: הקיבוץ המאוחד, תשס"ח, עמ' 465—487. «מבית המקדש לבית הכנסת 'החורבה': תהליכי האיקוניזציה של מבנה 'החורבה' באמנות היהודית העממית של היישוב הישן,» בתוך: החורבה: שש מאות שנים של התיישבות יהודית בירושלים, בער' ראובן גפני, אריה מורגנשטרן, דוד קאסוטו, ירושלים: מכון יד בן צבי, תש"ע, עמ' 111—132. «'בן פורת יוסף' — דמותו של יוסף בפולקלור ובאמנות של יהודי ספרד ויהודי ארצות האסלאם,» בית מקרא נה,א (תש"ע), עמ' 169—192. יחד עם תמר אלכסנדר וגילה הדר, «'העין רואה והנשמה חומדת': גלויות מסלוניקי היהודית,» מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי כז (תשע"א), עמ' 183—229. «לתולדותיו של הדגל לשמחת תורה: מחפץ דתי לסמל לאומי ובחזרה.» בתוך: הדגלים של שמחת תורה — מן האמנות היהודית העממית לתרבות העברית-הישראלית, בער' גניה דולב, קטלוג תערוכה (אוצרת: ניצה בהרוזי ברעוז), תל אביב: מוזיאון ארץ ישראל, תשע"ב, עמ' 8-27. "The Use and Meaning of Christian Motifs in Illustrations of Jewish Marriage Contracts in Italy, " Journal of Jewish Art 10 (1984), pp. 47-63. "Fakes and Forgeries of Jewish Marriage Contracts, Then and Now, " Jewish Art 15 (1989), pp. 44-60. «Manuscript and Book illustration among the Sephardim before and after the Expulsion.» In: The Sephardic Journey: 1492—1992, Exhibition Catalog, New York: Yeshiva University Museum, 1992, pp. 54-93. With I. Maxeiner and N. Trahoulia, «Critique of the Emperor in the Vatican Psalter Gr. 752», Dumbarton Oaks Papers 47 (1993): 195—219. Past Perfect: The Jewish Experience in Early 20th Century Postcards, Introduction, New York: Library of the Jewish Theological Seminary of America, 1998, pp. 5-13. «Messianic Aspirations and Renaissance Urban Ideals: The Image of Jerusalem in the Venice Haggadah, 1609,» in Bianca Kühnel, ed. The Real and Ideal Jerusalem in Jewish, Christian and Islamic Art (Jewish Art), 23/24 (1998), pp. 294—312. «In the Footsteps of Moritz Oppenheim: Hermann Junker’s Postcard Series of Scenes of Traditional Jewish Life.» In: Moritz Daniel Oppenheim: Die Entdeckung des jüdischen Selbstbewußtseins in der Kunst, Exhibition Catalog, ed. by Georg Heuberger and Anton Merk, Jüdisches Museum der Stadt Frankfurt am Main, Köln 1999, pp. 259—271. «The Purim Panel at Dura: A Socio-historical Interpretation.» In: From Dura to Sepphoris: Studies in Jewish Art and Society in Late Antiquity, eds. Lee I. Levine and Zeev Weiss, Portsmouth, 2000, pp. 154—163. «Childbirth and Magic: Jewish Folklore and Material Culture.» In: Cultures of the Jews: A New History, ed. David Biale, New York: Schocken Books, 2002, pp. 671—722. "Between Poland and Germany: Jewish Religious Practices in Illustrated Postcards of the Early Twentieth Century, " Polin: Studies in Polish Jewry 16 (2003), pp. 137—166. «From Amsterdam to Bombay, Baghdad, and Casablanca: The Influence of the Amsterdam Haggadah on Haggadah Illustration among the Jews in India and the Lands of Islam.» In: The Dutch Intersection: The Jews and the Netherlands in Modern History, ed. Yosef Kaplan, Leiden: Brill, 2008, pp. 279—299.